פסק-דין בתיק ת"ק 23163-08-10

1.         התובעת הינה בעלת רכב וביום האירוע - 26.2.10 - נהג בו מר דניאל איבגי (להלן:"מר איבגי").

            לטענת התובעת, תוך כדי נהיגה נפתח מכסה המנוע של הרכב ועף על השמשה הקדמית כאשר הרכב סטה ימינה בגלל שלא הייתה ראות מקדימה.

            כתוצאה מכך, קיבל הרכב מכה ממעקה הבטיחות ועף לצד השני של הכביש וקיבל עוד מכה מצד ימין - כאשר הרכב ממשיך עדיין בנסיעה ללא שליטה ובסוף נעצר על שדרת עצים.

            בעקבות תאונה זו, הוכרז הרכב אובדן כללי ובגין כך מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת - שהיא המבטחת של הרכב- לשלם לה את נזקיה בסך של 19,000 ש"ח.

2.         א.         מלכתחילה סירבה הנתבעת לשלם את נזקי התובעת, משום שהיה לה לנתבעת ספק, אם התאונה אכן אירעה כפי שתואר על ידי התובעת ובתשובה לדרישת התובעת לקבל את הפיצוי, נאמר לה, שהפרטים שמסרה לגבי נהג עיקרי ברכב הם שקריים.

                        לאור הספק שהיה לנתבעת, היא גם הפעילה חוקר מטעמה.

            ב.         בהסתמך על תמונות הרכב לאחר התאונה, טוענת הנתבעת, שתמונות אלה מלמדות, שהרכב ניזוק בחזיתו ומכסה המנוע התקפל והתכופף פנימה וכן כי הפגיעות בצדו הימני הנן פגיעות מעיכה חדות וחזקות - חלקן אף בגבהים שונים מזה של מעקה הבטיחות ואופי נזק זה אינו עולה בקנה אחד עם תיאור האירוע.

                        לאור המסקנות אליהן הגיעה הנתבעת, נדלקה אצלה נורה אדומה אשר גרמה לה לחקור העניין והחקירה העלתה: "כי רב הנסתר- אופן קרות האירוע, מיקום ושעת הגרירה - על הגלוי והרי היא מוחלת על זכותה להותיר את דו"ח החקירה חסוי עד תום פרשת התביעה..." (סעיף 4 לכתב ההגנה).

                        עוד טוענת הנתבעת, שלגבי הנהג העיקרי הדברים פשוטים בתכלית, שכן נמסרו לה פרטים שהתבררו, למצער, כשגויים שכן הנהג העיקרי ברכב הניזוק הינו בעלה של התובעת -לה רכב משלה ולו עצמו לא היה ביטוח על שמו בשלוש השנים שקדמו לרכישת הפוליסה הרלוונטית מידי הנתבעת.

            ג.          הנתבעת גם מכחישה את גובה הנזק הנטען.

3.         הספקות שהתעוררו אצל הנתבעת והשאלות שהועלו על ידי הנתבעת בכתב ההגנה, גרמו לכך שמשפט זה נמשך מעבר לזמן הדרוש בתביעה כגון דא - זאת לאור השתלשלות העניינים, כפי שיובאו להלן:

            א.         א)         לאחר שמר איבגי החל להעיד בבית המשפט ולאחר שהצהיר, שהוא זה אשר נהג ברכב ביום האירוע, הציע נציג הנתבעת לשלוח את מר איבגי לבדיקת פוליגרף לאימות גרסתו לקרות האירוע ולדעתו, חוות דעת כזאת יכולה לפתור את השאלות השנויות במחלוקת.

                                      מר איבגי נתן הסכמתו להיבדק ובהמשך הסכימו  מר איבגי ונציג הנתבעת, שתוצאות הבדיקה תחייב את הצדדים ואף הוסכם, שבשלב הראשוני תשא הנתבעת בהוצאות הפוליגרף (עמ' 2 לפ,' 25- 30).

                        ב)         בהמשך להסכמות ובטרם ניתנה החלטה מפורשת של בית המשפט, איזה מומחה למנות נשלחה הודעה לבית המשפט על ידי בנימין עוזרי מכון פוליגרף ואימות מידע בע"מ (להלן:"מר עוזרי") ובהודעה זו נכתב, שעל פי החלטת בית המשפט ובהסכמת הצדדים הוזמן מר איבגי לבצע הבדיקה במועד שנקבע באותה הודעה.

                                    מאחר ועוזרי לא מונה על ידי בית המשפט, החליט בית המשפט לעכב את ביצוע הבדיקה עד שמר עוזרי יודיע לבית המשפט מי פנה אליו להכין חוות הדעת.

                                    בתשובה מיום 13.1.11 הודיע מר עוזרי כי נציג הנתבעת פנה אליו ישירות בתום לב וביקש לערוך את הבדיקה ובעקבות כך יצר עוזרי קשר עם הנבדק, אך גם הודיע שאם בית המשפט ימצא לנכון - אפשר להעביר המנוי למכון אחר.

                                    ביום 14.1.11 ניתנה החלטת בית המשפט ועל מנת לא לעכב את הבדיקה, החליט בית המשפט למנות את מר עוזרי למתן חוות דעתו וגם צוין בהחלטה, שעל מר עוזרי להצהיר, שאין לו נגיעה אישית לנתבעת.

            ב.         בהמשך להחלטה הנ"ל, העביר מר עוזרי ביום 19.1.11 את חוות דעתו.  העולה מחוות הדעת הוא, שלנבדק הועמדו 2 סדרות של שאלות.

                        לצורך קביעות בית המשפט בהמשך פסק דין זה, מצאתי לנכון לציין את השאלות שהועמדו למר איבגי ומסקנותיו של מר עוזרי לגבי כ"א מסדרות השאלות.